היזם חיים מאירוביץ’ מתריע: הממשלה חייבת למפות מבנים מסוכנים ולתמרץ יזמים לטפל בהם
על רקע המספרים המפחידים לקריסת מבנים בצל רעידות האדמה שפקדו את צפון הארץ לאחרונה, לצד אוזלת ידה של הממשלה, אומר היזם חיים מאירוביץ’: “הממשלה חייבת למפות את המבנים המסוכנים ולתת תמריצים ליזמים בדמות זכויות בנייה או קרקעות משלימות, על מנת שיטפלו בהם”
כמו כמעט כל סוגיה כאובה במקומותינו המצריכה טיפול שורש מורכב וארוך שנים, גם בעיית המבנים המסוכנים עלתה לכותרות לרגע-שניים בקיץ האחרון ומיד נעלמה מהשיח הציבורי והדיה שכחו. ואולם כפי שמעידים ממצאי הוועדה הממשלתית שעסקה בהיערכות לרעידות אדמה, הסכנה ממש לא חלפה: במקרה של רעידת אדמה חזקה בישראל עלולים, לפי בדיקת הוועדה, להיהרס או להינזק באופן חמור כ-27 אלף מבנים, וכ-290 אלף מבנים נוספים עלולים להינזק באופן קל ובינוני.
ברקע לממצאים המדאיגים, פקדו לאחרונה את צפון הארץ רעידות אדמה, שהורגשו היטב בערי השבר הסורי אפריקאי ואם לא די בכך, על מנת לסבר את האוזן עד כמה חמור וממשי האיום על אזרחי המדינה – אזי שפיקוד העורף יצא בימים אלו בקמפיין הערכות ארצי לרעידות אדמה.
הממשלה מציגה: דיבורים לחוד ומעשים לחוד
בספטמבר האחרון, שבועות ספורים לאחר הקריסה המתוקשרת בניין המגורים ברחוב סרלין בחולון, הקים מנכ”ל משרד ראש הממשלה צוות בינמשרדי שכלל בכירים ממשרד הפנים, השיכון והמשפטים, וכן את נציגי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, כדי לקדם הקצאת תקציבים ממשלתיים לטיפול בנושא ולבחון סוגיות קנייניות, משפטיות וביטוחיות הכרוכות בו. יותר משלושה חודשים חלפו מאז – ובפועל דבר לא באמת זז.
גם הכרזותיהם של שרת הפנים איילת שקד ושר הבינוי והשיכון זאב אלקין על זירוז הוצאת היתרים והגדלת זכויות בנייה ליזמים שיאותו לטפל במבנים אלה, לא קודמו או הובילו לשינויים בשטח. זאת ועוד, בתקציב המדינה ל-2022, שאושר בתחילת נובמבר, לא הוקדש אף לא שקל אחד לתוכנית ייעודית לטיפול במבנים מסוכנים.
לצד הטיפול הכושל בהיבטים המשפטיים והפרקטיים של טיפול בבעיה, גם אפיק הטיפול המרכזי השני – התחדשות עירונית בפריפריה – ממשיך לעמוד במקום. “חלופת שקד” שאמורה להחליף באוקטובר הקרוב את התוכנית הארצית לחיזוק ומיגון מבנים (תמ”א 38) נראית כמו עוד תוכנית שתסייע בעיקר לחידוש מבנים בערי המרכז העשירות – ולא בערי הצפון המצויות בסכנה גדולה יותר לרעידות אדמה.
הפריפריה נשארה מאחור גם בהחלטה האחרונה להקצות תקציבים לפיתוח תשתיות ב-12 ערים בארץ לטובת קידום התחדשות עירונית – ובהן לא נכללת אף לא עיר אחת הממוקמת על השבר הסורי אפריקאי.
קראו גם: התחדשות עירונית בתל אביב
יש לתמרץ יזמים לטפל במבנים מסוכנים
“סוגיית מבני המגורים המסוכנים היא בעיה לאומית”, אומר היזם חיים מאירוביץ’, הבעלים של קבוצת מאירוביץ’, “הנטייה הקיימת של הרשויות ומוסדות התכנון היא לעודד מיזמים של פינוי-בינוי, כלומר פרויקטים מתחמיים שכוללים עשרות ולפעמים מאות דירות ומחייבים בין היתר חידוש תשתיות מסיבי והקמה של שטחי ציבור. אני כמובן לא נגד פינוי-בינוי, זה דבר חשוב ומתבקש, אבל לחשוב שזה מה שיציל אותנו מסכנת המבנים המסוכנים, זה לטמון את הראש בחול”.
לדבריו, מאחר ופרויקטים אלו מתממשים לאחר זמן רב, יש להמשיך ולתמוך בקיומה של תמ”א 38. “מטבעם המורכב, פרויקטים של פינוי-בינוי אורכים שנים רבות”, אומר מאירוביץ’, ומציין כי: “עוד הרבה לפני שבכלל עולים על הקרקע צריך לפעול לאישור תב”ע חדשה ולהשיג את כל האישורים מהוועדה המחוזית, שלא לדבר על הזמן שלוקח לאגד כל כך הרבה בעלי דירות. המבנים המסוכנים לא יחכו כל כך הרבה שנים, ואם נמתין – יקרו אסונות”.
לאור זאת מציע מאירוביץ’ לקדם תוכנית לאומית להריסה ובנייה מחדש של מבנים בודדים, כדי שלא יצטרכו “להמתין” במשך שנים לבניינים השכנים – תקופה שעלולה להיות קריטית: “זה הזמן של המדינה להכניס את היד לכיס ולפעול למיפוי כל המבנים המסוכנים בכל רחבי הארץ, ולעודד יזמים לטפל בהם, בין אם באמצעות הגדלה מסיבית של זכויות הבנייה או על ידי הקצאת קרקע משלימה באזורי הביקוש”, הוא אומר.
אלא שלדבריו יש עוד סוגיות בוערות רבות המונחות לפתחה של הממשלה בדרך לתוכנית כאמור: “קודם לכן צריך לטפל בבעיות משפטיות שונות שעד היום לא ניתן להן מענה, כמו מהו ‘בניין מסוכן’? לפי אילו קריטריונים ייקבע כי בניין הוא כזה? האם יש להעמיד הלוואות בערבות מדינה לצורך חיזוק דחוף של מבנה מסוכן? מהן החבויות של חברות הביטוח כלפי הדיירים? ומהן הסמכויות של הרשויות המקומיות בנושא? ככל שזה יישמע מפתיע, עד היום אין תשובות או הגדרות משפטיות מוסכמת בנושאים הללו, ולכן לא ניתן לקדם טיפול יעיל בבעיה”.
ראו גם: פרויקטים חדשים בתל אביב